התיישנות ברשלנות רפואית

נפגעתם מרשלנות רפואית? מכירים מישהו שנפגע מרשלנות רפואית? אל תמהמהו, חשוב שתדעו לעמוד על זכויותיכם בזמן, כדי שתוכלו להגיש תביעה כנגד הרופא או נותן השירות הרשלן. במאמר זה, נסקור את דין ההתיישנות הישראלי באשר לרשלנות רפואית. כמה זמן באמת יש לנו? מתי מתחילים לספור אותו בכלל?

 

רשלנות רפואית מהי?

רשלנות רפואית הינו מצב בו ניתן טיפול שלא על פי סטנדרטים סבירים; או לחלופין, בחירת טיפול שגויה על ידי הרופא המייעץ או המטפל.

 

כיצד נדע האם הרופא המטפל היה רשלן?

ישנן שתי סיטאוציות בהן רופא מטפל יכול להיות רשלן. הראשונה והברורה מאליה היא רשלנות בעת הטיפול במטופל. בשלב זה, נשאל האם הרופא עמד בסטנדרט הסבירות המצופה ממנו? האם הנזק שנוצר למטופל נגרם כתוצאה מפעולה או אי פעולה שהיה מצופה שרופא סביר היה עושה? ככל שהתשובה לכך הינה חיובית, נמצא את הרופא רשלן.

השניה, היא בחירת טיפול שגויה ואי יידוע על החלופות האפשרויות העומדות בפני המטופל טרם בחירת הטיפול.

אם נגרם לכם נזק ואכן ישנה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית כאמור לעיל, נוכל לעבור לשלב הבא; כמה זמן יש לנו לתבוע?

 

מירוץ ההתיישנות

ככלל, ממועד קרות האירוע הרשלני שהסב למטופל נזק, כאמור בסעיף 6 לחוק ההתיישנות, היום בו נולדה התביעה, הוא היום ממנו נחל לספור את מירוץ ההתיישנות. בנוסף, הזמן על פניו נמשכת תקופת ההתיישנות, הוא חלון זמן של 7 שנים לתבוע את הרשלן המזיק, כאמור בסעיף 5 לחוק ההתיישנות . עם זאת, לכלל זה קיימים חריגים.

החריג הראשון, דמיינו מצב בו התרשל רופא כאמור לעיל, אך אין למטופל ברגע ההתרשלות מספיק עובדות כדי לתבוע את הרופא בגין רשלנותו. לאחר כמה חודשים, מתגלות למטופל עובדות חדשות או נזקים בגינם הוא יכול לתבוע את הרופא בגין רשלנות רפואית שנגרמה לו. במצב זה, יתחיל מרוץ ההתיישנות להתבצע מרגע גילוי העובדות על ידי המטופל. כלומר, אם התגלו העובדות המגבשות את עילת התביעה זמן מה לאחר המקרה, תחל ספירת תקופת 7 השנים אך ורק מגילוי עובדות אלה.

חריג שני, במצב בו הניזוק הוא למעשה קטין שטרם מלאו לו 18 שנים. יחל מרוץ ההתיישנות בהגיעו לגיל 18. חריג לחריג זה, יהיה מצב הנקרא בעולם המשפט "הולדה בעוולה", אלו מקרים בהם הילד נולד עם בעיות גנטיות או מומים שלא אובחנו ונמצאו בעת תקופת ההריון. במקרה שכזה, מירוץ ההתיישנות מתחיל מרגע שהילד נולד ועד 7 שנים מרגע היוולדותו, שכן עילת התביעה הינה של ההורים ולא של הילד.

חריג שלישי, אנשים הלוקים בנפשם, לא מסוגלים הלכה למעשה לדאוג לעצמם וללא אפוטרפוס שמונה כדין. במקרה שכזה, תקופת ההתיישנות תחל מרגע שהאדם הפסיק להיות מוגדר כחולה נפש או כחסוי; או לחלופין, מונה לו אפוטרופוס כדין על ידי בית המשפט.

 

מה קורה כאשר עבר מירוץ ההתיישנות וחלפו 7 שנים?

משום שמדובר בכלל, לא יוכל הנפגע הניזוק לתבוע את הרופא המעוול בגין רשלנותו והנזקים שנגרמו. עם זאת, בית המשפט יבדוק את התנהגות התובע. כלומר, האם העובדה שהגיש הניזוק את התביעה בזמן כה מאוחר, נגרמה מסיבות לגיטמיות ובתום לב? או שלמעשה מדובר בהשתהות רשלנית וחסרת אחריות של הניזוק? ככל שיחליט בית המשפט שהתובע ידע כי עומדת לו עילת התביעה, ולמרות זאת, החליט התובע שלא לנקוט בהליכים כנגד המעוול המזיק, ימנע בית המשפט מן התובע הניזוק למצות את ההליכים בגין נזקיו משום מירוץ ההתיישנות שחלף ועבר. יחד עם זאת, ככל שבית המשפט ישתכנע כי השתהה והמתין התובע מסיבות לגיטמיות; כמו אי ידיעת העובדות העולות לכדי עילת תביעה רשלנית כנגד המעוול, תותר לתובע לתבוע את המזיק, למרות חלוף מירוץ ההתיישנות.

 

חשוב שתפעלו מהר

חשוב מאוד להבין כי מרגע שהגיש התובע הניזוק תביעה לבית המשפט בגין נזקיו שנגרמו עקב רשלנות רפואית בניתוח או מטיפול שעבר, מפסיק הלכה למעשה מירוץ ההתיישנות. עם זאת, רצוי לפעול כמה שיותר מהר ולשכור עו"ד המתמחה בתחום הנזיקין; שכן במועד הקרוב לרשלנות הרפואית, "הברזל עוד חם", וניתן לאסוף חומרים איכותיים המוכיחים את עילת הרשלנות של התובע באופן המיטבי המשיא את סיכויי התביעה לצלוח. ככלל, מדובר בהליך ממושך ואף מורכב, איתו עדיף להתמודד בטווח זמן שאינו רחוק מקרות האירוע או מהתגלות העובדות המרכיבות את עילת התביעה.

 

אז מה היה לנו פה?

אל תתמהמהו בפניה לעורך דין מומחה לדיני נזיקין והגשת תביעה בגין רשלנות רפואית שגרמה לכם לנזקים, 7 שנים אמנם נשמעות הרבה, אך ישנם יתרונות רבים אשר מתקבלים בעת הגשת תביעה מוקדמת ולא מושהת ומאוחרת.